יום שני, 4 במרץ 2013

שובו של הבלוג - חוזרים לעסקים

היי, מה נשמע?

זה הפוסט הראשון שאני כותב אחרי שנה הפסקה מהבלוג. לצערי לא יכולתי להמשיך לכתוב בבלוג בשל קשיים טכניים ומחסור בזמן. עם זאת, לשמחתי, עכשיו אני יכול לחזור לכתוב, ובעתיד הקרוב אמורים לעלות פוסטים רבים על כמות סרטים רבה מאוד שצפיתי בהם בשנה האחרונה.

הפוסט האחרון שפורסם בבלוג היה לגבי עוד סרט מחודש ההרפתקאות. הסרט האחרון שהיה אמור להופיע באותו חודש הוא "סאנקטום", שטרם צפיתי בו לפני ששמתי אותו בתוכניית החודש, אבל במבט לאחור הוא מתפקד יותר כמותחן ופחות כסרט הרפתקאות במובן הרגיל. בהזדמנות אני אעלה עליו סקירה מעמיקה.

בפתיחה המחודשת של הבלוג אני מתכוון לשנות כמה מהאלמנטים התוכניים בבלוג. מבחינת עיצוב, התוצאה משביעת רצון לבינתיים, ולכן המבנה של הבלוג לא יישתנה. מה שהולך להתווסף בבלוג אלו הדברים הבאים:

1.) רוב הפוסטים בבלוג עוסקים בסרטים שהם לא בהכרח חדשים. בשנה יוצא לי לראות בקולנוע בערך 7 סרטים, ואת כל השאר אני רואה במחשב או בטלוויזיה ובאמצעים אחרים שלא מקרנים סרטים שנמצאים באותו זמן בקולנוע. לכן זה אומר שלבלוג צריך להיות ערך מוסף מעבר לביקורות על סרטים ישנים. אחרי בדיקה מעמיקה מצאתי שמטרת הבלוג היא לא רק לשתף את הזמן הרב שאני משקיע בצפייה באלפי סרטים, אלא דווקא ללמידה. מכאן שהסקירות הרגילות שהיו עד עכשיו יתמתנו (הם עדיין יהיו בבלוג אבל בכמות יותר נמוכה, וכנראה שבפוסטים מסוג זה הם יופיעו כסקירה משולבת של כמה סרטים), והמטרה תהיה להלות פוסטים מושקעים יותר, שיתבססו על מידע רב ביותר ושנוכל לעבור בו על כל השכבות של הסרט - משלב ההכנה ועד לאחר יציאתו לאקרנים. בכך גם החיסרון (כביכול רוב הסרטים המסוקרים הם לא מהשנה האחרונה) יהפוך ליתרון (כי מנקודת זמן יותר מאוחרת אפשר למצוא מידע רב יותר ולהעמיק בסרט).

2.) כמו שציינתי, אני עובר על כמויות גדולות של סרטים. בחלוף הזמן בניתי לעצמי את הטופ 5 של הסרטים המועדפים עליי אבל לא בניתי את רשימת ה-100 או סידור כלשהו אחר. את רוב הסרטים אני מתייג כטובים מאוד, טובים ופחות טובים. בגלל זה החלטתי להוסיף בבלוג גם את כוכב הזהב. בכל סרט שלדעתי הוא טוב מספיק ויכול להיות מועמד לרשימת הטופ 100 אני אוסיף בצד את הכוכב הזה, ובטווח היותר רחוק אני מתכוון למיין ולערוך את הסרטים שיזכו בכוכב ולהחליט מי ייכנס ל100 הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים לדעתי האישית.

3.) בחלוף הזמן שמתי לב לנקודה מעניינת בעת צפייה בסרטים - איכות הסרט מאוד משפיעה על הצפייה, אך גם החווית צפייה עצמה משפיעה מאוד. כשאני אומר חוויה אני מתכוון לאיפה צפינו בסרט, באילו תנאים, איך הסרט הוקרן, האם התווספו לו כתוביות או לא ועוד כל מיני גורמים שברמה הפסיכולוגית גורמים לנו להגיע לסרט עם מטען מסויים שבשלב יותר מאוחר יגרום לנו להחליט אם הסרט הוא טוב או לא טוב. לכן אני מתכוון להוסיף בכל סקירה של סרט גם את הגורמים האלו, את איכות הצפייה וכל דבר שיאפשר לכם לקרוא את הסקירה בצורה אובייקטיבית עד כמה שאפשר.

4.) הדבר הנוסף שישתפר בבלוג הוא הנושאים החדשים שייכתבו בו. עד כה הבלוג סיקר רק קולנוע וטלוויזיה לצד אירועים שקשורים לקולנוע כמו גלובוס הזהב וWatch List לשנה החדשה (התכנון היה גם להוסיף סקירה לטקס האוסקר וכ'ו). כמובן שנושאים אלו יישארו, והחלטתי להוסיף אליהם גם התייחסות לספרים שעוסקים בקולנוע (אומנם יש מהם כמות קטנה אך רובם מעניינים ביותר ושווים קריאה), למשחקי מחשב שיש להם קשר לקולנוע (שיכולים להפוך לסרטים או שיש להם ערך מוסף שיכול להתבטא בקולנוע. הדעה הרווחת היא שמשחקי המחשב הם המדרגה הבאה באומנות. כל זה למרות שאינני גיימר בכלל, והמשחק האחרון שנגעתי בו, בלי לסיים, היה לפני יותר משנה וחצי), למוזיקה (גם כאן ההגבלה תהיה לגבי מוזיקה שקשורה לסרטים או לגבי הופעות שיצאו כDVD ולכן יש להם ערך סינמטי מסויים שקשור לצילום, קולנוע ובידור) ולנושאים וחדשות מעניינים שיכולים להוסיף עומק ועניין בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. 

עד כאן לגבי העידכונים והרענון של הבלוג. בימים הקרובים נצא לדרך עם התוכנית החדשה. כולי צפייה לגבי ההתפתחויות החדשות בבלוג.

תמשיכו להנות ולצפות בסרטים, נשתמע, גיל :-).

יום שישי, 24 בפברואר 2012

"פסגת דנטה" - סיקור סרט

+ מתקדמים לקראת סוף חודש ההרפתקאות, והפעם עוד סרט עתיק ונשכח מהניינטיז - "פסגת דנטה"
פוסטר הסרט - תמונה אחת שווה אלף מילים
שם הסרט באנגלית: Dante's Peak
במאי: רוג'ר דונלדסון
שחקנים: פירס ברוסנן, לינדה המילטון, ג'יימי רנה-סמית', טזי מאה
תאריך הקרנת בכורה בארה"ב: 7 בפברואר 1997
דירוג האגודה לצנזור: PG-13
משך זמן הסרט: 108 דקות (שעה ו-48 דקות)
הכנסות הסרט: תקציב משוער של 116 מיליון דולר והכנסות עולמיות של קצת יותר מ-178 מיליון $.
בטח אתם מכירים את ההרגשה של אימון בחדר כושר השכונתי - אתם על ההליכון/אופניים/סטפר ומולכם מסך טלוויזיה שנמצא על ערוץ 2/10/מה שיש, ואין לכם ברירה ואתם מסתכלים על המסך. קשה לכם להתרכז, אבל בכל זאת אתם מתעניינים בסרט, כי אין יותר מדי מה לעשות. זה מה שקרה לי לפני כמה זמן, בביקור נדיר בחדר כושר, כששידרו את הסרט ביס. כמובן שלא ראיתי את כל הסרט בזמן האימון, אבל דאגתי להשלים אותו אחר כך, ולפניכם הרשמים.
אז על מה הסרט: הארי דלטון (פירס ברוסנן, "007: למות ביום אחר") הוא גיאולוג שמגיע לעיירה נידחת, שאותה מנהלת רייצ'ל לנדו (לינדה המילטון, שרה קונור ב"שליחות קטלנית 2"). באותה עיירה יש הר געש רצחני שעומד כל רגע להתפרץ (ונקרא, במפתיע, פסגת דנטה). הארי ורייצ'ל יוצאים להרפתקאה שנועדה גם להציל את תושבי העיירה בתקרית הגיאולוגית הנוכחית וגם למנוע את שרשרת האירועים שיכולה להתדרדר. האם הם יצליחו?
קצת היסטוריה: הבמאי רוג'ר דונלדסון הוא גם הבמאי לעתיד של "השתול" ו"הג'וב הבריטי", כך שהוא מתמחה בסרטי אקשן. הוא הצליח להכניס לסרט שניים משחקני האקשן המוכרים ביותר אז - פירס ברוסנן, ששיחק את ג'יימס בונד בארבעה סרטים, ובאותה עת קושר להצלחת "007: גולדן איי", ו-לינדה המילטון שגילמה את שרה קונור בשני הסרטים הראשונים של "שליחות קטלנית" והשתתפה בעוד כמה מותחני אקשן, וכיום מככבת בסדרת הטלוויזיה המצליחה "צ'אק".
אז מה אני אומר: סך הכל מדובר בסרט הרפתקאות שגרתי, שמראה את אחדות המשפחה וכדומה. למרות עלילה שפוגשים בכל סרט שני, הסרט בנוי בצורה מעניינת, ולעיתים גם מותחת ומהנה. לשם המחשה, "טוויסטר", שסוקר כאן לפני שבועיים, דומה לסרט הזה, אבל עשוי טוב יותר מבחינת ההזדהות עם הדמויות והצוות החוקר. בכל אופן, אפשרי ביותר לצפייה, ואם תחליטו לצפות בו, קחו בחשבון שלא מדובר ביצירת מופת.
השורה התחתונה: אני נותן לסרט 3 וחצי פופים. סרט טוב אבל לא קלאסיקה!

נ.ב: כנסו לכאן כדי לראות את הטריילר ולטעום את הסרט לפני הצפייה בו.

יום שישי, 17 בפברואר 2012

"מעבר לגבול הסכנה" - סיקור סרט

פוסטר הסרט
+ חודש ההרפתקאות של פופקורן 247 מתחיל לצבור מוניטין, והסרט הבא ברשימה הוא "מעבר לגבול הסכנה", סרט שיצא אי שם בשנת 2000, וחוזר עכשיו לקאמבק עם סיקור.
 
שם הסרט באנגלית: Vertical Limit
במאי: מרטין קמפבל
שחקנים: כריס אודונל, רובין טאני, ביל פקסטון, סקוט גלן ו-איזבלה סקורפיסקו
תאריך הקרנת בכורה בארה"ב: 8 בדצמבר 2000
דירוג האגודה לצנזור: PG-13
משך זמן הסרט: 124 דקות (שעתיים ו-4 דקות)
הכנסות הסרט: תקציב משוער של 75 מיליון דולר והכנסות עולמיות של כמעט 216 מיליון $.

את הסרט הבא תוכלו לראות בשידורים חוזרים בערוצי הסרטים, ויש סיכוי לא רע שכבר נתקלתם בו פעם בלי לדעת, בעיקר כי זה סרט שחוגג תריסר שנים ליציאתו. אם אתם לא מזהים את השחקנים - אין מה לדאוג, כולם היו כוכבים בניינטז הרחוקה. אבל עדיין שווה לצפות בסרט.

על מה הסרט: הסרט מתמקד בסיפורה של משפחת גארט - אבא, הבן פיטר (כריס אוד'נול "באטמן ורובין") והבת אנני (רובין טאני, "נמלטים"), שהם מטפסי הרים מוסמכים לנשיונל ג'אוגרפיק. ביום של מסע מטורף באחד ההרים המושלגים והמסוכנים ביותר בפקיסטן, נתקעים על הר, בגלל סופה, אנני, שותף שלה וקולגה מתחרה בשם אליוט ווהן (ביל פקסטון, מ"טוויסטר" שסוקר כאן שבוע שעבר). תנאי הקור הקשים והמחסור בחשמל גורמים לכך שהניצולים נמצאים על סף מוות. במקביל, פיטר יותא עם משלחת של 8 אנשים כדי להציל את אחותו ושותפיה. המצבים הקיצוניים יגרמו לכך שהדמויות יגיעו אל מעבר לגבול הסכנה. האם הם יצליחו להישאר בחיים למרות כל המכשולים? הנה הטריילר:



קצת היסטוריה: הבמאי של הסרט הוא מרטין קמפבל, מתהילת "ג'יימס בונד: גולדן איי" (שיצא לפני הסרט הזה) ו"ג'יימס בונד: קזינו רויאל" (שיצא אחרי הסרט הזה). קמפבל הוא במאי שהתמחה בסרטי אקשן (ע"ע "המסכה של זורו", "גרין לנטרן") וזה בהחלט ניכר בסרט הזה שמכיל גם פיצוצים וקטעי פעולה מותחים. השחקנים של הסרט, לא הצליחו למנף את ההצלחה היחסית של הסרט וכך רובין טאני די נעלמה אחרי שהשתתפה ב"נמלטים", אוד'ונל הגיע לסדרת טלוויזיה משטרתית, ורק פקסטון איך שהוא יצא מהסיפור בסדר, שהשבוע הוא כבר מגיע אלינו עם המותחן "בגידה כפולה". חוץ מזה, יש לסרט הצלחה נחמדה, אבל בלי מספיק מוניטין והכרה בקרב מי שלא חולה על קולנוע.

אז מה אני אומר: בסך הכל הסרט מותח, יוצר עניין, ויש בו כמה קטעים שהצמידו אותי לכיסא. שימו לב לתאריך היציאה של הסרט, דצמבר 2000, מה שאומר שהתנאים בחוץ דומים למה שקורה בסרט. אני ראיתי את הסרט לפני כמה מספר שבועות, כשהיה מזג אוויר סוער, והאווירה התאימה בדיוק. אני מניח שגם מזג האוויר שצפוי להיות בסופ"ש הקרוב יכול לעשות טוב לסרט. גם בלי קשר למזג האוויר אפשר להנות מהסרט (לדעתי, גם דברים קטנים יכולים לשפר את הכיף שבצפייה, כמו למשל איכות הקרנה ודברים חיצוניים אחרים). למרות שהוא נראה קצת מיושן, הוא עשוי היטב, ורלוונטי גם לימינו, במיוחד לאור כך שתחום טיפוס ההרים לא התפתח ממש. בקיצור, סרט מתח ישר ולעניין.

השורה התחתונה: אני נותן לסרט ציון של 4 פופים. סרט מותח ומעניין!


נ.ב: אם ייצא לכם לקרוא את ספר השיאים של גינס לשנת 2012, שימו לב לאחת העובדות שמופיעות שם - בן אדם צופה בכל חייו בקצת יותר מ-5,000 סרטי קולנוע כלומר, סרט אחד בכל 5 ימים בממוצע. סתם שתדעו :).

סופ"ש רגוע ושקט, גיל.

יום רביעי, 8 בפברואר 2012

"טוויסטר" - סיקור

+ השבוע אנחנו מתחילים את חודש סרטי ההרפתקאות שמתחיל עם הסרט הנ"ל ויסתיים עם סרטו של ג'יימס קמרון, "סאנקטום"."טוויסטר" הוא סרט הרפתקאות כיפי וקצבי, למרות המראה הניינטז שלו. מוכנים?

שם הסרט באנגלית: Twister
במאי: ז'אן דה בונט
שחקנים: הלן האנט, ביל פקסטון, ג'ימי גרטז, פיליפ סימור הופמן ו-ג'רמי דיוויס
תאריך הקרנת בכורה בארה"ב: 10 במאי 1996
דירוג האגודה לצנזור: PG-13
משך זמן הסרט: 113 דקות (שעה ו-53 דקות)
הכנסות הסרט: תקציב של 92 מיליון דולר והכנסות עולמיות של כמעט 450 מיליון $ (מתוכם כמעט 242 מיליון דולר בארה"ב, ו2 וחצי מיליון דולר בצרפת)


סרט הקולנוע הבא שאני מציג לכם הוא קצת נוסטלגי. ראיתי אותו בצפייה ראשונה די מזמן, באחד מערוצי הסרטים. לפני שנתיים יצא לי לקרוא את התסריט של הסרט (קצת מצחיק שאין מידע על יציאת הסרט בארץ, אבל את התסריט תירגמו והוציאו כספר בהוצאת "הד ארצי"), ולפני מספר שבועות גם צפיתי בסרט עצמו שוב, הפעם באיכות HD משובחת ביותר. קבלו את סרט הקולנוע "טוויסטר".

 
על מה הסרט: ד"ר ג'ו הרדינג (הלן האנט, "תעביר את זה הלאה", "מה נשים רוצות") חוותה טראומה בילדותה שגרמה לה להפוך לחוקרת מבוקשת בתחום סופות הטורנדו בארה"ב. נתונים ברומטריים מראים על אחת הסופות הגדולות שהיו מעולם, וג'ו מחליטה לבדוק את הנושא בעזרת המצאה חדשנית, יחד עם הצוות שלה (שכולל את פיליפ סימור הופמן, "משחקי שלטון", "קפוטה" בתפקיד קליל), עם בעלה לשעבר ביל הרדינג (ביל פקסטון, "מעבר לגבול הסכנה" שגם אותו אסקר בחודש הזה), וארוסתו. מולם יש גם קולגות מתחרות, שפעם היו שותפים שלהם, ורוצים להשיג את פריצת הדרך המדעית לפניהם. האם ג'ו וביל יצליחו לשקם חייהם האישיים וגם לנצח בתחרות המדעית?

קצת היסטוריה: את התסריט לסרט כתב מייקל קריצ'טון, שהוא מדען שהפך לסופר ואמן בתחום סרטי ההרפתקאות, כשכתב את הספרים שעליהם התבססו תסריטי הסרטים "פארק היורה", "קונגו", "זרע אנדרומדה" ועוד סרטים מוכרים וספרים רבי מכר (האחרון מבינהם הוא "הפיראטים"). את התסריט כתב מייקל עם אשתו, וגם החליט להפיק אותו תוך שיתוף פעולה עם חבר וותיק וצנוע בשם סטיבן ספילברג. דרך אגב, מייקל נפטר בנובמבר 2008 אחרי 60 שנה על כדור הארץ. במאי הסרט הוא ז'אן דה בונט, במאי צרפתי שמתמחה במותחני אקשן וביים את "ספיד" המצויין וגם את "ספיד 2" הלא מצוין. הרקע המדעי של קריצ'טון איפשר לסרט לשדר אווירה מדעית ועדכנית בלי להיגרר למחוזות חנוניים מדי. בנוסף הסרט נהנה מתקציב גבוה (וזה בהחלט בולט בסרט עצמו, בטח לסרט שנוצר באמצע שנות ה-90) בזכות כיסו הגדול של ספילברג.

טויטה יד ראשונה במצב מצויין

אז מה אני אומר על הסרט: נהנתי מאוד מהסרט. קודם כל הוא מאוד מותח, ומאפשר להנות גם מסרט אקשן, וגם מהרחבת הידע האישי. הסרט אומנם קלישתאי, אמריקאי, ובלוקבסטרי מדי, אך עם זאת הוא מגיש עלילה קולחת, אפקטים ממוחשבים איכותיים, שלא נועדו לגימיק, ויוצר הזדהות עם דמויות רבות. הבימוי איכותי, המשחק לא רע בכלל, ואני יכול להעיד שהסרט מציג נאמנה את מה שנכתב לפני כן בתסריט. האופי של הסרט הזכיר מאוד את האווירה השולטת בסרט הקולנוע "פארק היורה" וסדרת הטלוויזיה "E.R", שלהם היו שותפים קריצ'טון וספילברג. יצא לי לראות את הסרט ביום חורפי וגשום, ואין ספק שהאווירה בחוץ השתלבה טוב מאוד עם הסרט. סה"כ ממליץ לצפות בסרט, והוא מתאים בכל הזדמנות.



השורה התחתונה: אני נותן לסרט ציון של 4 פופים בסולם גיל. מומלץ לצפות בסרט!

יום שישי, 3 בפברואר 2012

"אפולו 18" - סיקור

- שמעתם על אפולו 18? לא מפתיע. זה סרט זניח שעלה בארה"ב באזור ספטמבר-אוקטובר (לכבוד ההאלווין), והגיע לארץ בתור כותר DVD או בלו-ריי (לא תראו ממש הבדל, לדעתי) לאחרונה. במסגרת יום שישי ה-13 שהיה לפני מספר שבועות יצא לי לצפות בסרט.
ראיתי אותך!

במאי: גונזלו לופז-גאלאגו
שחקנים: וורן כריסטי, לויד אואן ועוד כמה "אנשים אמיתיים" ולא מוכרים.
תאריך עלייה בארה"ב: 2 בספטמבר 2011
משך זמן הסרט: 86 דקות (שעה ו-26 דקות)
שם הסרט באנגלית: Apollo 18
דירוג האגודה לצנזור: PG-13
הכנסות הסרט: תקציב הסרט היה 5 מיליון דולר וההכנסות שלו הגיעו לקצת יותר מ-17 וחצי מיליון $.

סרט הקולנוע "אפולו 18" הוא עוד סרט מוקומנטרי (כלומר, שמשלב צילומים "אמיתיים" לכדי עריכת סרט עלילתי) שרוכב על הגל שיצרו "פרויקט המכשפה מבלייר" ו"פעילות על טבעית" (כולם, דרך אגב, יסוקרו באתר). הרווחים מהסרט היו גבוהים ביחס לתקציב שלו, אבל זה לא אומר שהסרט גם טוב.

אז על מה הסרט: אפולו 18 הייתה הטיסה האחרונה לירח, ומאז לא נעשו יותר טיסות חלל לשם. אף אחד לא יודע למה הפסיקו את הטיסות , ועכשיו, לכאורה, נחשפים צילומים בלעדיים שמבארים למה אין יותר ביקורים בירח (הכל אגב, בדיה מוחלטת, אבל אם אתם לא מכירים את הנושאים האלה מלפני הסרט, לא כל כך תצליחו לזהות את זה). רוב הסרט מתאר את שגרת החיים של האסטרונאורטים, ואת מה שקורה להם לאחר הגילויים המרעישים. האם הם יצליחו להתמודד עם האיום?

פוסטר הסרט "אפולו 18", שהוא די משכנע.

קצת היסטוריה: לא בדיוק היסטוריה, אלא יותר "מאחורי הקלעים" של הסרט הזה. ההצלחה חסרת התקדים של "פעילות על טבעית" ו"קלוברפילד" בשנת 2008, פתחה דלת לכל מיני סרטים מוקומנטריים שאין בהם משהו מיוחד, והכל מתועד דרך מצלמה ביתית פשוטה. עשיית סרט כזה חוסכת המון כסף כי לא צריך להשתמש בציוד יקר (הרי זה החומרים שצולמו במצלמה ביתית רגילה כמו מיני-DV שאפשר למצוא בקלות במחירים של עד 5םם שקלים בארץ, והם בטח יותר זולים באי-ביי ושותפיו בארה"ב), ולא צריך להשכיר שחקנים מקצועיים (הרי גם ככה , ספויילר, הולכים למות, וגם אם לא, הם הרי אנשיים נורמליים, שגרתיים ואנונימיים). אז "אפולו 18" רוכב על הגל הזה, שלא הולך להיפסק בזמן הקרוב, בטח לאור הצלחת הסרט "The Devil inside Me" בינואר 2012.

אז מה אני אומר על הסרט: תראו, קודם כל, אל תצפו לנפלאות מהסרט הזה. אם נפלתם עליו באיזה ערוץ סרטים ב-2 בלילה, אולי הוא יעשה את העבודה, אבל לשריין זמן לצפייה בסרט הוא לא כדאי. ביחס לסרטים מקומנטריים אחרים הוא סבבה לגמרי, אבל בתור סרט כשלעצמו הוא סתם סרט. יש בסרט קצת עלילה, והקפצות נחמדות, ואין ספק שהוא גם שואב השראה מסרטים כמו "הנוסע השמיני". בקיצור, לשיקולכם.

השורה התחתונה: אני נותן לסרט ציון של 3 פופקורנים בסולם גיל. רק אם לא נרדמתם בלילה!

שלכם, גיל.

יום שלישי, 31 בינואר 2012

+ "איך סטיב ג'ובס שינה את העולם" - סיקור +

+ בתחילת השבוע שודר הסרט התיעודי "איך סטיב ג'ובס שינה את העולם" בערוץ יס דוקו (שודר ביום ראשון, 29 בינואר 2012, בשעה 22:00). בלי איזשהוא הקשר, אני ממליץ לראות את הסרט.

הסרט התיעודי "איך סטיב ג'ובס שינה את העולם" שודר ביס דוקו השבוע, אבל הסרט הזה כבר שודר לפני כמה חודשים בערוץ הראשון (ערוץ 11, ותתפלאו, יש כאלה שלא יודעים אך זה...), די בצמוד למותו של הגאון הטכנולוגי.
בסרט תעודה אין כל כך איך לסקר כמו בסדרת טלוויזיה/סרט קולנוע, ולכן לא חילקתי את הפוסט באופן רגיל.

על מה הסרט: למי שחי על מאדים בשנים האחרונות, הנה תקציר של האירועים בסרט: סטיב ג'ובס, המנכ"ל האגדי של חברת "אפל", נפטר ב-5 באוקטובר 2011, אחרי שנלחם במחלת הסרטן. ג'ובס, גרף הסכמה בקרב רוב האנשים בעולם, על כך שהוא ממציא גאון ומחונן, ותותח שיווק, במיוחד בהמצאות כמו אייפון ואייפד. אבל עד לפסגה זו, ג'ובס היה צריך לעבור מכשולים רבים וחווויות רבות שעיצבו אותו. רובם מוזכרים בסרט, בעיקר דרך ראיונות עם חבריו של סטיב, ולעיתים אף עם תיעוד של ג'ובס עצמו. מה שלא מוזכר בסרט, מופיע גם בביוגרפיה המדוברת של סטיב ג'ובס, שיצאה לאחרונה בהוצאת "מודן". הסרט הנ"ל יצא ממש מספר שבועות לאחר מותו של ג'ובס, כנראה כדי לרכוב על דקות התהילה של ג'ובס (שעברו מאז).

נקודות עיקריות: אני ממליץ לצפות בסרט, וזה למרות שראיתי אותו כשהנושא היה חם (לפני חודשיים בערך). גם מי שלא מתעניין בעסקים, יוכל עדיין להפיק ערך מהסרט, בעיקר מקטעי הארכיון שבו (שימו לב לתגובת הקהל כשסטיב מציג את המסך המתכונן), ומסיפור חייו הבלתי שגרתי של סטיב ג'ובס, שמהווה השראה לאנשים רבים. בכל מקרה, הסרט קצת נמתח ולא נוטה לגשת דוגרי לנושא עצמו, אלא מורח את הקהל בעימותים מיותרים שהשפיעו על חייו של ג'ובס. נקודה נוספת היא הגישה הפרו-ג'ובסית שננקטת בסרט, ומציגה את רוב האירועים בצורה חיובית עבור ג'ובס, אם כי ייתכן שזה נכון, והדבר לא פוגם בסרט כלל. בקיצור, אם יוצא לכם לתפוס את אחד השידורים החוזרים ביס/ הערוץ הראשון או לראות אותו במקום אחר, הדבר מומלץ. נ.ב - הסרט מאוד קצר, 45 דקות, שזה כמו פרק ממוצע של סדרת טלוויזיה, כך שהוא לא דורש השקעה רבה. ועוד משהו: מומלץ גם בחום הנאום מעורר ההשראה של ג'ובס באוניברסיטת סטנפורד, שם קיבל ג'ובס תואר דוקטור לשם כבוד, בשנת 2005 (הוספתי את החלק הראשון של הנאום למטה).



בשורה התחתונה: החלטתי לתת לסרט 4 פופים בסולם גיל. מרחיב את הידע ומעניין!


אמצע שבוע טוב, גיל ;).

יום שישי, 27 בינואר 2012

+ "חסרי בושה" - אל תתביישו, תראו! +

פרנק גלאגר (ווילאם ה. מייסי) בלבוש אופייני
העונה השנייה של "חסרי בושה" עלתה ביום ראשון בארץ בערוץ הוט 3, במקביל לריצה של בארה"ב. סיום הצפייה בעונה הראשונה מאפשר לפרסם המלצה חמה לראות את הסדרה, לפני שמתקדמים במהירות לעונה החדשה.


שם מקורי: Shameless 
יוצר: פול אבוט
ז'אנר: דרמה, קומדיה
שחקנים: ווילאם ה. מייסי, אמי רוסום, ג'סטין צ'אטווין, ג'רמי אלן וואיט, לורה וויגנס, ג'ואן קיוזאק, איימי סמארט ו-אמה קאני
עונה ראשונה - תקופת הרצה: חורף 2011, 12 פרקים ברשת Showtime ובהפצת Warner Bros.

ממש השבוע סיימתי את העונה הראשונה של הסדרה הזו, וטרם הספקתי לראות את העונה החדשה שהתחילה בערוץ הוט 3 (ימי ראשון ב-22:30 בערב). אין ספק שעם מזג האווויר הצפוי לנו בסוף השבוע הזה, ועליית העונה החדשה, כדאי להתחיל לראות את הסדרה "חסרי בושה" שמתרחשת בשיקגו הקפואה, ושמאגדת הופעות משחק משובחות ביותר.

קצת רקע: זה הפוסט הראשון שאני גם מחבר אליו שיר, שמצד אחד זה הטעם האישי שלי, ומצד שני זה גם שיר הפתיחה של הסדרה כך שהוא רלוונטי ביותר לפוסט הזה. מדובר בשיר The Luck You Got שמבצעת להקת The High Strung . תקליקו על קישור היוטיוב מצד ימין ותהנו משיר רוקנרול איכותי. כאמור, הסדרה מתרחשת כרונולוגית בחורף הקפוא מאוד של שיקגו, וצפיתי בסדרה בזמן ירידת הגשמים המבורכת שהייתה לאחרונה, כך שאין שילוב טוב מזה - גם הסדרה וגם התנאים בחוץ הם אותו הדבר. אבל מעבר לזה יש גם עלילה ומשחק משובחים. נדבר על זה בהמשך. 

על מה הסדרה: על משפחת גאלגר. זו אחת המשפחות היותר בלתי רגילות שהופיעו על מרקע הטלווויזיה (או המחשב) שלכם. האבא פרנק (ווילאם ה. מייסי, "פארק היורה 3", "קולר - להרגיש את לאס וגאס", בהופעה מצוינת ומשכנעת) הוא אלכולוהיסט מסור לבירה, שרק מחכה לקצבת הנכות המזויפת שלו כדי שיוכל להמשיך להשתכר עוד קצת, ולאבד את הכרתו על רצפת הבית (או כל מקום אחר), האמא נעלמה, ולכל אחד מהילדים יש תסביך: פיונה הבכורה (איימי רוסום, "פוסידון", "היום שאחרי מחר") מגדלת את כולם, ליפ הוא גאון שלא מנצל את הפוטנציאל שלו, איאן הוא הומו בארון, דבי היא הילדה הפלפלית, וקארל וליאם הם הילדים הקטנים של המשפחה. חוץ מזה משתלבים גם סטיב המסתורי ועוד כמה כמה דמויות משנה בשכונה הענייה בשיקגו. אף על פי שהם עניים, והאבא הוא חד הורי, ולמשפחה יש בעיות מכאן ועד להודעה חדשה, עדיין הם שמחים ומאושרים בחלקם.
פוסטר העונה הראשונה של "חסרי בושה"

קצת היסטוריה: "חסרי בושה" היא עיבוד אמריקאי לסדרה הבריטית "לגדול בלי בושה" ששודרה בערוץ 4 האנגלי. גם הסדרה הבריטית התבססה על אותם העקרונות של אחותה הצעירה. בהתחלה הסדרה הייתה בפיתוח של HBO, ואף צולם לה פיילוט בשנת 2009 עם רוב השחקנים שנשארו לסדרה האמיתית. באופן מפתיע, בשנת 2010 הסדרה עברה לידיה של הרשת המתחרה Showtime, שם קיבלה טיפול הולם והוחלט על הפקת 12 פרקים ראשונים לסדרה, שנחלה הצלחה יוצאת מן הכלל ביקורתית, נבחרה לדרמה השנייה הנצפית ברשת כולה (אחרי "דקסטר"), והייתה אף מועמדת לפרס האמי. כבר בפברואר 2011 (עוד לפני שהעונה הראשונה נגמרה) אושרה לה עונה שנייה, שכאמור, עלתה בימים אלו. סתם פרט טריוויה (ותודה ל-imdb) - וודי הארלסון ("זומבילנד", "רוצחים מלידה") היה אמור לעושת את התפקיד של ווילאם ה. מייסי (וטוב שבסוף הוא לא עשה את התפקיד).

אז מה אני אומר על זה: אם זה לא השתמע עד עכשיו, אז אגיד בקול רם - רוצו לראות. העונה הראשונה מסתובבת בספריות ה-DVD ואפשר לראות אותה (כנראה) גם ב-HOT VOD. אני מחכה בקוצר רוח לעונה השנייה (אולי אני אצליח לראות שידור חוזר של הסדרה בסופ"ש), ובצדק. כל אחד מהשחקנים עושה עבודה מצויינת, ובראשם ווילאם ה. מייסי (שאמרו עליו שהוא עושה פה את תפקיד חייו), שחקן שבדרך כלל אני לא מת עליו, אבל עושה תפקיד נהדר. גם שאר משפחת גאלגר יוצרים הזדהות והערכה (הכי חיבבתי את ליפ). מבחינת תסריט מדובר בהברקה, מאחר ויש למשפחה אתגרים רבים, ולמרות שזו סדרת דרמה, אני יכול לספר שהייתי במתח בסוף פרק, ומסוקרן לדעת מה קורה בהמשך. כדאי גם שתדעו, שבסדרה יש די הרבה קטעי עירום (די אומנותי ולא כמו סרטים כחולים) אבל הם ממש לא המוקד של הסדרה (תלוי למי). לדעתי כל אחד יוכל למצוא את הדמות שהוא הכי מתחבר אליה ודרכה לראות את הסדרה. בכל מקרה, נהנתי חבל על הזמן!

       בשורה התחתונה: מקבל ממני דירוג של 4 וחצי כוכבים בסולם גיל. לא להתבייש ולראות מהר!




סוף שבוע נעים :), גיל.